ארץ ישראל הפדרלית כבר כאן

שורשים פדרליים בארץ ישראל בשלמותה בעבר הרחוק והקרוב

קצת היסטוריה רחוקה וקרובה יותר. כבר בעברה הרחוק, ארץ ישראל בשלמותה קמה  כפדרציה.

12 שבטי ישראל לאחר הכנה ארוכה ומפרכת של משה ובהנהגת ממשיכו ויד ימינו יהושע בן נון כבשו והתיישבו בארץ ישראל ואורגנו בידו במבנה פדרטיבי קלאסי.

הם היוו פדרציה של 12 שבטי ישראל, כל שבט באזור מוגדר של ארץ ישראל בשלמותה, כולל הרי מואב והגלעד ממזרח לירדן, שהוקצו לכל שבט בידי יהושע בן נון.

אם תרצו, הם היוו  פדרציה של  12 שבטי ישראל, דגם פדרלי מדיני ראשון מסוגו בעולם. 

יחד הם פעלו במסגרת מבנה פדרלי מושתת על  12 קנטונים. בראש כל שבט – קנטון, נשיא השבט.

כל שבט – קנטון, ניהל את חייו באופן עצמאי ולעת צרה חיצונית הם חברו יחד תחת הנהגת שופט והרחיקו את הסכנה. 

מבנה מדינתי פדרטיבי זה של עם ישראל בראשית ימי בית ראשון פעל עד למעבר למבנה שלטוני בראשות מלך שבסופו הוביל לפילוג העם ל 2 ממלכות.

בעקבות הצהרת בלפור, בין 2 מלחמות העולם, החל משנות ה 20 ועד מחצית שנות ה 40 במאה הקודמת, כינון פדרציה יהודית – ערבית, בעיקר לפי דגם פדרלי שוויצי וגם הדגם הפדרלי הבלגי הוו נושא מרכזי בווכוחים והדיונים בתנועה הציונית ובמפלגות ציוניות דומננטיות.

מובילי ומקדמי זרם הציונות הפדרלית בגרסאות שונות היו זאב ז'בוטינסקי,  דוד בן גוריון, חיים ווייצמן, ואיש אמונו אביגדור יעקובסון, מרדכי בנטוב, שלמה קפלנסקי, איתמר בן אבי ועוד. 

בשיח החם שהתנהל על דמות ארץ ישראל הפדרלית נטלו חלק גם ברל כצנלסון, חיים ארלוזורוב, משה בילינסון ואחרים.

דיונים, וווכוחים, לעתים לוהטים אודות הדגם הפדרלי הנכון לארץ ישראל בשלמותה באותם ימים התנהלו במיוחד בשמאל, במפאי, מפ"ם, אחדות העבודה, בתנועת העבודה בכללותה.

האו"ם: מדינה יהודית ומדינה ערבית באחדות כלכלית בארץ ישראל בשלמותה 

החלטת עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל בשלמותה שתהיינה באחדות כלכלית, מעין קונפדרציה, משהו קרוב לאיחוד האירופי.

החלטה זו של עצרת או"ם כלולה במגילת העצמאות ולפיה, מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה. 

מלחמת העצמאות והכרזה על הקמת מדינת ישראל יצרו הפוגה בדיונים אלה שנמשכה עד יוני 1967.

ארץ ישראל בשלמותה כיום - קהילייה פדרלית א סימטרית  

בעקבות מלחמת ששת הימים ותוצאותיה, ארץ ישראל בשלמותה, לאחר 2,000 שנות גלות, חזרה והפכה ליישות וקהילייה מדינית כלכלית תחת שלטון וממשל ישראלים.

בעקבות הסכם אוסלו וכינון הרשות הפלסטינית, ארץ ישראל בשלמותה הפכה למעין קונפדרציה ישראלית – פלסטינית א סימטרית ששקעה בעימות רווי שפיכות דמים וטירור בשל אי יכולת 2 הצדדים לקדם הסדר שלום על בסיס חזון חלוקת הארץ ל 2 מדינות. 

יציאת ישראל מרצועת עזה הובילה להתנתקות רצועת עזה מהרשות הפלסטינית והתכווצות קונפדרציה זו. 

בעזה צמחה יישות ועיר מדינה עצמאית בראשות חמאס שבוחר בדרך של עימות חסר פשרות הולך ומתעצם מול מדינת ישראל. 

במקביל, חותר חמאס גם תחת שלטון הרשות הפלסטינית בגדה ומבקש לבוא במקומה ולנהל את מלחמת הפלסטינים שהוא מקדש כנגד מדינת ישראל גם משטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים.     

תוצאה בולטת ממציאות זו, מדינת ישראל ווהפלסטינים ביהודה ושומרון חוברים אט אט בתהליך מובנה ומורכב, כמעט בלתי נראה, עתיר עימותים ומשברים, בלי שהן מתכוונות  וחפצות בכך, מתגבשות עוד ועוד לדגם מדינתי קהילייתי מאוחד במסגרת של מבנה פדרטיבי.

כללית, פדרציה ארץ ישראלית זו מושתתת כיום על 3 רכיבים ועוגנים מעין פדרליים:   

·        רכיב כלכלי,

·        רכיב בטחוני,

·        רכיב מדיני    

תלות המשק הפלסטיני במשק הישראלי וקשרי הגומלין ביניהם

מתוך לימוד וניתוח המשק הפלסטיני ביהודה ושומרון נקל לראות את התלות המוחלטת והעמוקה של המשק הפלסטיני במשק הישראלי וקשרי הגומלין ביניהם שרק יילכו ויעמיקו עוד ועוד בשנים שיבואו.  

די לעיין בנתונים משקיים כלכליים חלקיים כדי להבין קביעות אלה.

בתחום התעסוקה, היקף כוח האדם הפלסטיני ביהודה ושומרון, מוערך ב 810,000 עובדים ועובדות. מתוכם, כ 250,000 עובדים פלסטינים כ 30% מכוח האדם הפלסטיני, מועסקים בישראל ומפעלים וישובים ישראלים ביהודה ושומרון לפי הפירוט הבא: 

כ 110,000 פלסטינים מועסקים בהיתרים בתחומי ישראל, כ 40,000 עובדים פלסטינים מועסקים בישראל ללא היתרים, 40,000 פלסטינים מועסקים במפעלים וישובים ישראלים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, כ 50,000 פלסטינים ממזרח ירושלים.

בתחום הסחר, היצוא הפלסטיני לישראל מהווה כ 90% מסך היצוא הפלסטיני השנתי המסתכם ב 3,2 מיליארד דולר.

נדגיש, ביצוא פלסטיני זה לישראל תלויים למעלה מ 1,000 מפעלים פלסטינים המעסיקים מעל 20% מכוח האדם הפלסטיני.  יבוא הסחורות והשרותים לישראל מהרשות הפלסטינית מוערך ב 600 מיליון דולר.

ישראל מייבאת משטחי הרשות הפלסטינית בעיקר מוצרים מסורתיים: מוצרי חקלאות, נעליים, רהיטים, טקסטיל ומוצרי אבן ומחצבה.

הנתונים מלמדים כי בסחר החוץ בין ישראל והרשות הפלסטינית קיים עודף סחר שנתי לזכות ישראל בהיקף של כ 2.5 מיליארד דולר, בעיקר בגין יצוא סחורות בסיסיות כגון דלק כ 1,2 מיליארד דולר, מוצרי ציוד והובלה.  

נתון משקי בולט, ישראל מזרימה סכום שנתי כולל בהיקף כ 6 מיליארד ש"ח לקופת הרשות הפלסטינית, המהווה מעל 40% מהקציב הרשות בשנה, מעל 100 מיליארד ש"ח ב 20 השנים האחרונות.

מדובר בסכומי עתק שישראל גובה מהעובדים הפלסטינים בישראל ובישובים היהודים ביהודה ושומרון ודמי מכסים שהיא גובה מיבוא מוצרים לשטחי הרשות מחו"ל.

זאת ועוד תלות הפלסטינים בישראל מוחלטת גם באספקת מים וחשמל מישראל וככל הנראה במידה רבה על חשבונה. 

נוסיף, במקביל, זרמו לקופת הרשות עשרות מיליארדי דולר נוספים, כספי תרומות ומענקים נדיבים מהקהילייה הבינלאומית. הכנסות רשות ממיסים מקומיים כ 6% בלבד.

ייקבע, בסכומי עתק אלה שזרמו לקופות הרשות הפלסטינית, מעל 100 מיליארד ש"ח רק מישראל, ניתן היה להעצים להעצים עוד ועוד את חיי הפלסטינים ביהודה, שומרון, כולל שיקום מחנות הפליטים.

במישור המדיני, מעל 300,000 פלסטינים במזרח ירושלים הם אזרחים ישראלים ורובם אינם נכונים להחליף אזרחות ישראלית זו עם כל חסרונותיה באזרחות של מדינת פלסטין בראשות הרשות הפלסטינית.  

רצועת עזה היא כיום יישות מדינתית תחת שלטון חמאס. גם היא הולכת ומתרחקת מכל קשר ווכפיפות לרשות הפלסטינית 

בחבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מתגוררים בתפזורת ב 160 ערים, עיירות וכפרים קרוב לחצי מיליון מתיישבים יהודים אשר לא ניתן לפנותם עוד.

במישור הבטחוני השליטה הבטחונית ביהודה ושומרון נתונה בידי צה"ל וזרועות בטחון ישראליות אחרות ולנוכח סכנות האיסלם הקיצוני ובעיקר חמאס, זה לא עומד להשתנות. 

האצת צמיחת ארץ ישראל בשלמותה 

כמדינה פדרלית שוויונית מפותחת

בגדול, כמו מדינת ישראל בגבולותיה המוכרים העכשוויים גם ארץ ישראל בשלמותה היא כיום קהילייה וחברה רב תרבותית, רב לשונית, רב קהילתית רב דתית וגם רב קוטבית.

עם זאת, מדובר בקהילייה פדרטיבית דו - שלטונית, א סימטרית, בעימותים מדיניים מחריפים, רחוקה מאד מלהיות שוויונית וללא כל מודעות לכך שנגזר על מרכיביה השונים להתפתח ולצמוח למדינה פדרלית אחת בארץ ישראל בשלמותה במבנה פדרלי מושתת קנטונים כזה או אחר. 

באין כל אופציה מדינית אחרת על הפרק, עיצוב מדינת ישראל בארץ ישראל בשלמותה כמדינה וקהילייה פדרלית מושתתת קנטונים, מפותחת, דמוקרטית, שוויונית, בולטת עם רמת חיים ואיכות חיים ברמה מערב אירופית היא צורך אסטרטגי ראשוני במעלה של ישראל.

המעבר המוצע למבנה פדרלי נוסח שווייץ, צריך להיעשות בדרך רב שלבית בראייה ארוכת  טווח, בצורה זהירה ומובנית בבניית רכיבים פדרליים נוספים.  

במישור המשפטי - חוקתי

·        גיבוש חוקה אחת, משותפת מוסכמת על רוב תושבי ישראל ויהודה ושומרון. 

במבנה הממשל הדמוקרטי

·        כינון דרג ממשל אזורי קנטונלי מושתת על מערך בן 30 קנטונים יהודים וערבים

·        מעבר לשיטת בחירות יחסיות קנטונליות וכינון בית נבחרים נוסף, בית נציגי הקנטונים במעמד שווה לכנסת ויחד עם הכנסת יהווה את הכנסת הרחבה.

במישור הכלכלי – חברתי

·        טיפוח קשרי גומלין ושיתופי פעולה בין קנטונים ישראלים וקנטונים פלסטינים         

·        שיקום כלכלי – חברתי של מחנות הפליטים בירושלים, יהודה, שומרון ובקעת הירדן וישובי הבדווים בנגב.   

במישור המדיני

·        קידום מפעלי פיתוח משותפים עם מדינות שכנות, בעיקר ירדן ומצריים. 

·        גיוס הסכמה ותמיכה לאומית רחבה פנים ישראלית ופנים פלסטינית.

·        גיוס הכרה ותמיכה בינלאומית בקידום מדינת ישראל כמדינה וקהיליה פדרלית בהכללה של חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן וללא רצועת עזה.  

רצועת עזה. קידום רצועת עזה כיישות ומדינה עצמאית חברה באו"ם ומוסדותיו.

ישראל כמדינה וקהיליה פדרלית עד נהר הירדן: תמצית נתונים:  

סטטיסטית, מדינת ישראל כמדינה פדרלית עד נהר הירדן וללא רצועת עזה, תבלוט עם הנתונים הסטטיסטיים הבאים:

שטח: כ 28,000 קמ"ר

סך היקף אוכלוסיה: 10,6 מיליון תושבים יהודים, ערבים ופלסטינים לפי הפירוט הבא:  

קרוב ל 7 מיליון יהודים,

כ 3,6 מיליון ערבים ישראלים ופלסטינים, מהם, 3,3 מיליון פלסטינים וערבים מוסלמים.   

התפלגות האוכלוסיה הערבית והפלסטינית כדלהלן:

כ 1,8 מיליון פלסטינים ביהודה ושומרון, רובם מוסלמים וכ 50,000 פלסטינים נוצרים.

1,8 מיליון ערביי ישראל בהם: 

כ 1,5 מיליון ערבים מוסלמים, 

כ 130,000 דרוזים,

 150,000 ערבים נוצרים, 

כ 200,000 בדווים, 

צ'רקסים – כ 5,000 נפש, 

ארמים כ 3,500 נפש, 

שומרונים – כ 1,500 נפש

כ 300,000 ערביי מזרח ירושלים כלולים באוכלוסיה הערבית בישראל.   

אוכלוסיות המיעוטים השותפות ונאמנות למדינת ישראל, כולל שירות בצה"ל:

דרוזים, צ'רקסים, שומרונים, ערבים נוצרים, נוצרים, בדווים, ארמים ואחרים     

בתחשיב המקיף על האוכלוסיה היהודית והערבית בהכללה של חבלי יהודה ושומרון חשוב ונכון לפרט את היקף אוכלוסיות המיעוטים בהיקף חצי מיליון נפש, הנאמנים ושותפים למדינת ישראל ובניהם משרתים בצה"ל והמשטרה: 

כללית, התפלגות אוכלוסיות המיעוטים בקטגוריה זו של שותפי ישראל לפי הפירוט הבא: 

דרוזים: 130,000, ערבים נוצרים כ 70,000 מתוך כ 150,000 ערבים נוצרים בישראל וביו"ש, מספר בדווים: כ 90,000 מתוך כ 200,000 בדווים אזרחי ישראל. מספר צ'רקסים, ארמים ושומרונים: כ 10,000 נפש, מהם, צ'רקסים – 5,000 נפש, מספר ארמים ושומרונים: כ 5,000 מהם, כ 3,500 ארמים וכ 1,500 שומרונים.

מספר ערבים מוסלמים שניתן להגדירם ולציינם כמוסלמים נאמנים ושותפים לישראל 

היקף האוכלוסיה הערבית המוסלמית בישראל וביהודה ושומרון שניתן להגדירם בוודאות כנאמנים ושותפים של ישראל מוערך בתחשיב זה בצורה זהירה ביותר, מעל 250,000 נפש.            

התפלגות האוכלוסיה באחוזים, 66% יהודים וכ 34% ערבים מכל מגזרי המיעוטים. בראייה של התפלגות הייצוג בכנסת בין יהודים וערבים לפי יחס זה: 30 – 35 חברי כנסת ממגזרי המיעוטים כולל המגזר הדרוזי לעומת כ  90 – 85 חברי כנסת יהודים.