Tuesday, May 2, 2017

ישראל צריכה להיות מדינה פדרלית

ישראל צריכה להיות מדינה פדרלית       

מאת: אריה הס

קרוב לשבעים שנות עצמאות, הגיע הזמן להפנים שמדינת ישראל, מעצם כינונה כמדינת העם היהודי המקבצת מיליוני יהודים מארצות תבל, היא מדינת הגירה. יחד עם מיעוט ערבי הגדל ומתגורר בה לא מעט שנים, היא קהיליה מדינתית רבת פנים: רב תרבותית, רב לשונית, רב דתית, רב קהילתית, רב קוטבית.  

נכון לומר שלאחר שבעים שנה להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות שתהיינה קשורות באחדות כלכלית ( שלא מתממשת למרות יוזמות חוזרות ונישנות ) נבין כי ללא ייזום מסגרות דמוקרטיות וכלכליות לעיצוב חיים משותפים בין יהודים וערבים, בין רוב יהודי ומיעוט ערבי ( ברובו המכריע מוסלמי), בארץ ישראל בשלמותה, לא תשקוט הארץ ועמה הקהילייה  הערבית והבינלאומית. 

בצד היהודי, הרוב היהודי משופע בזרמים יהודיים דתיים וחברתיים שונים: אורטודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, חרדים, חילונים. חוזרים בתשובה ושאלה, חרד"לים. לצידם, ובתוכם, ערב רב של קהילות חברתיות: קבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים, ערי פיתוח, עדות עולים עם מגוון תרבויות ושפות, קהילות להט"בים, כושים עברים, שומרונים.

בשילוב ודו קיום עמם ברמות שונות, מיעוטים לא יהודים, רובם המכריע ערבים מוסלמים ומיעוטים קטנים יותר, דרוזים, ערבים נוצרים, צ'רקסים, נוצרים, ארמים, עובדים זרים, המבליטים את ישראל עוד יותר כסופרמרקט רב תרבויות, דתות  ולשונות   

ישראל: השגים מרשימים וגם כשלים שלטוניים אסטרטגיים  

ישראל בולטת כמדינה מפותחת כלכלית, טכנולוגית, צבאית ומדעית, במידה רבה הודות לתרומות והשקעות של יהודים מהתפוצות וסיוע כספי וצבאי רב מהממשל האמריקאי ומדינות אחרות.
עם זאת ישראל לוקה בשורת כשלים חברתיים וערכיים אסטרטגיים הפוגעים בחוסנה הכלכלי, החברתי והמוסרי.  

בראש וראשונה, כשל אסטרטגי מדיני שהיא "סוחבת" על גבה חמישים שנה הבא לביטוי באי יכולת לתת מענה לעתיד חבלי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים ומעמד תושביהם הפלסטינים. במקום קבלת הכרעה בזכות חלוקת הארץ, ישראל והפלסטינים שקועים עמוק בפילוג בתוכם: ימין ושמאל בישראל, חמאס בעזה ורשות פלסטינית בהנהגת פת"ח בגדה. ביניהם, מיעוט ערבי גדול בישראל, החווה אפליה שלטונית ומדורג בתחתית הדירוג הסוציו אקונומי  של הישובים בישראל.

כשלים חברתיים, כלכליים וסביבתיים בולטים

ייקבע, למבנה הממשל הדמוקרטי בישראל בכללותו, כנסת, ממשלה והעומד בראשה וממסד דתי – חרדי בראשו רבנות ראשית, חלק מכריע בכך. 

מבנה שלטוני קואליציוני מושתת על מפלגות, חלקן דתיות חרדיות סקטורליות, מקשה על ישראל עוד ועוד להתמודד עם כשל אסטרטגי זה וכשלים אסטרטגיים  נוספים.

בהבט חברתי – כלכלי, ישראל בולטת במדדים בינלאומיים, עם שעורי עוני ופערים חברתיים גבוהים, יוקר דיור ומחיה, אי שוויון בנטל, אי שוויון האשה, אי שוויון בין זרמים ביהדות, אלימות, גזענות, פשיעה אכזרית בעיקר כנגד נשים, חוסר סובלנות, תרבות דיבור מתלהמת, תרבות נהיגה חזירית הגובה חיי מאות בני אדם מידי שנה, שחיתות, כוחנות ואטימות שלטונית, ממסד דתי אורטודוכסי – חרדי דוגמטי וקבוצות שוליים  דתיות וחרדיות קיצוניות שוללים שוויון לאשה ומתעמרים ברבות מהן ובשוויון בנטל, רואים ברפורמים, קונסרבטיבים וחילונים ומאות אלפי עולים שעלו מתוקף חוק השבות יהודים סוג ב' וג', וכך מרתיעים מאות אלפי יהודים נוספים ללעלות לישראל.  

חבלי ארץ ובעיקר הנגב, דרומה מבאר שבע, המהווים מחצית משטח המדינה בעלי פוטנציאל כלכלי והתיישבותי רב, דלילי תושבים, בתחתית סדר העדיפויות הלאומיות והדירוג הסוציו אקונומי של הישובים בישראל. 

ייקבע, למבנה הממשל הדמוקרטי בישראל בכללותו, כנסת, ממשלה והעומד בראשה וממסד דתי – חרדי בראשו רבנות ראשית, חלק מכריע בכך.  מבנה שלטוני קואליציוני מושתת על מפלגות, חלקן דתיות חרדיות סקטורליות, מקשה על ישראל עוד ועוד להתמודד עם כשלים אסטרטגיים אלה.

ביתר פירוט, המבנה הרכוזי של הממשל בישראל מקשה עליו עוד ועוד להתמודד עם כשלים אסטרטגיים אלה, וכך להעמיק קיבועם ופגיעותיהם בערך השוויון במובנו הרחב, באיכות החיים וחוסן החברה בכלל ובמיוחד בבניית חיים משותפים בין יהודים, מוסלמים ובני דתות אחרות, בין ישראלים וערבים, בין יהודים מזרמים דתיים שונים ובפיתוח חברתי – כלכלי של כל אזורי הארץ בעיקר בדרום, בצפון ומזרח הארץ.        

בהבטים ואיפיונים שונים, ישראל כמדינת הגירה מפותחת עם רוב יהודי, מיעוט ערבי  ומיעוטים אחרים קטנים יותר, דומה למדינות מפותחות דוגמת שווייץ, קנדה ועוד אשר חוו בעברן מצוקות דומות, אך השכילו לעצב ולטפח מבנה ממשל דמוקרטי הולם במטרה לתת להם מענה.  

שוני בולט בינן ובין ישראל מתבטא בכך שבישראל ממשל דמוקרטי ודתי, שאיננו תואם והולם את מורכבותה רבת הפנים, והיא חדלת אונים מול מצוקות ואתגרים הנובעים  ממורכבותה וממבנה ממשל זה.   

כללית, לעומת ישראל, בה מקובע ממשל דמוקרטי רכוזי המושתת על שתי  רמות ממשל דמוקרטיים וממסד שלטוני דתי – חרדי, מדינות פדרליות מפותחות אלה ואחרות, בולטות עם מבנה ממשל מושתת על שלוש רמות ממשל דמוקרטיות, שהפרידו את הדת מהמדינה, והן מגובות בידי חוקה פדרלית המפרטת ומגדירה חלוקת עבודה, סמכויות ומשאבים ביניהם ומקדשת חירויות אדם וערכי השוויון.  

על רקע כשלי הממשל הדמוקרטי והדתי בישראל יש להבין  שמתן מענה לכשלים אסטרטגיים אלה ואחרים, אינו מותנה רק בחילופי שלטון פרסונליים, אלא מחייב בחינת מעבר לממשל מדינתי פדרלי כזה או אחר.

מבין דגמים פדרליים בולטים במיוחד: האמריקאי, הקנדי, האוסטרלי, השוויצי, כותב רשימה זו סבור שמלאכת עיצוב ממשל פדרלי בישראל יכולה להיבחן בעיקר מתוך לימוד הדגם הפדרלי השוויצי.

דגם זה מושתת על דרג ממשל פדרלי מרכזי, דרג ממשל אזורי המושתת על קנטונים ודרג ממשל מקומי. כל דרג במעמד סטטוטורי מגובה בחוקה המקנה לו  סמכויות, תקציבים ויכולות העצמה ופיתוח בתחומים מוגדרים באחריותם ברמה אזורית. הם שותפים מלאים בעיצוב והעצמת החברה, הכלכלה, הסביבה,  חופש דתי, שוויון וחירויות האדם ברמה לאומית. 

ביתר פירוט, שילוב דרג ממשל אזורי מושתת קנטונים, בין הממשל המרכזי והממשל המקומי, ישפיע קודם כל על דרג הממשל המרכזי. הממשלה תצטמק במספר משרדיה ושריה ותתמקד בנושאים לאומיים כמו בטחון לאומי, בטחון פנים, קשרים בינלאומיים, תכנון לאומי ומפעלי פיתוח לאומיים, תקציב ומטבע המדינה, תחבורה, מים, אנרגיה,  חוק וסדר.

שורת פונקציות כלכליות, חברתיות, התיישבותיות, חינוכיות, תרבותיות, דתיות וסביבתיות ואחרות, אותם ממלאים כיום משרדי ממשלה שקמו בעיקר משיקולים קואליציונים כמו, משרד לשרותי דת, בינוי ושכון, הגנת הסביבה, תרבות וספורט, פיתוח הנגב והגליל, פיתוח אזורי ועוד יועברו לאחריות וביצוע הקנטונים והם ייתייתרו או יהפכו למשרדי מטה. 

לעומתם, מעמד הרשויות המוניציפליות מתעצם אך את תפקידיהם בצירוף תפקידי משרד הפנים, הם ימלאו בכפיפות למוסדות הקנטון בו הם מאוגדים ומשרד זה יתייתר.

בהקשר זה, גם קרן קיימת לישראל תתייתר. האחריות על ענפי הייעור תועבר למשרד החקלאות ולקנטונים במטרה לקדם את הייעור כענף משקי לכל דבר.  
קרקעות לאום שכיום בבעלות ואחריות קק"ל יועברו לאחריות רשות מקרקעי ישראל.    

האחריות על תכנון השימושים בקרקעות לאום והקצאתם לכל השימושים תיעשה בשיתוף עם הקנטונים והרשויות המוניציפליות. קנטונים שירצו למשוך מסות גדולות של מתיישבים ומשקיעים להאצת צמיחתם, יוכלו להקצות אותם בדמי חכירה אפסיים, לכל השימושים על בסיס תוכניות מתאר מאושרות וכך לקדם פתרונות למצוקת הדיור ויוקר הדיור.         

בהערת אגב, גם רשות הטבע והגנים תצטמצם ותהפוך לרשות פיקוח על אתרים אלה בעוד האחריות לניהולם ופיתוחם תופקד בידי הקנטונים. 

ממשל פדרלי מושתת קנטונים בישראל 

כללית, בראש כל קנטון מוסדות נבחרים: מועצת הקנטון בה חברים נציגים מכל ישובי הקנטון והנהלת הקנטון שכל אחד מחבריה מאייש את אחת מרשויות הקנטון.

כל קנטון ממלא 2 פונקציות עיקריות:  ראשונה, לשמש מנוע צמיחה כלכלי, חברתי וסביבתי אזורי ומגזרי למיצוי וניצול הפוטנציאל הכלכלי – חברתי ומשאבי אנוש על בסיס יתרונות יחסיים ומשאבים טבעיים ואנושיים הקיימים בכל אזור ומגזר אוכלוסיה.

שנייה, לשמש אזור בחירות ולאפשר מעבר של ישראל משיטת בחירות יחסיות ארציות לשיטת בחירות יחסיות קנטונליות וכך להעצים את החיים הדמוקרטיים ומוסדות הדמוקרטיה בישראל ולהעשיר אותם בתכנים, דגלים וקדר אישי צבור ומנהיגים נוספים.    

בהבט חברתי - כלכלי, כינון מערך הקנטונים יאפשר הפנייה ישירה של הקצאות והשקעות תקציבי מדינה לאזורים ומגזרי אוכלוסיה חלשים ופיתוח מקורות הכנסה עצמיים וכך לקדם שוויון וצדק חלוקתי ומיצוי כלכלי של כל אזור ומגזר  אוכלוסיה.

זה ייעשה על בסיס תוכניות פיתוח ומתאר כלכליות, חברתיות, סביבתיות אזוריות, בהובלה של מוסדות דמוקרטיים אזוריים נבחרים ומנהיגות אזורית נבחרת שבאה מכל קהילה ומגזר בקנטון וכך כל קנטון פועל ככור היתוך בין קהילות חברתיות שונות.

בהבט לאומי, תרבותי ודתי הקנטונים יאפשרו מתן ביטוי לאומי ותרבותי הולם למיעוט  הערבי.פלסטיני. קנטונים של ישובים יהודים שרוב תושביהם חילונים יוכלו להחליט על  מעמד שוויוני לזרמים שונים ביהדות וכך להוביל שינויים בסוגיות דתיות שנויות במחלוקת שהממשל הקואליציוני כיום מונע כל סיכוי ואפשרות לקדם וליישם.

בהבט פוליטי,  הקנטונים יקבעו ייצוג שוויוני לרוב היהודי מול המיעוט הערבי המוסלמי והאחרים וכך יבטיחו שיתופם המלא בעיצוב פני המדינה והחברה.

כינון מערך קנטונים בישראל יאפשר להאיץ גם מעבר משיטת בחירות יחסיות ארציות לשיטת בחירות יחסיות – קנטונליות, כל קנטון הוא גם אזור בחירות. לפי זה, כל רשימה שתרוץ לכנסת תציג  רשימת מועמדים לבחירות לכנסת בכל קנטון בנפרד.

זאת ועוד, כמו בארה"ב, שווייץ ומדינות דמוקרטיות פדרליות נוספות, הקנטונים מאפשרים כינון מוסד נבחרים נוסף, בית נציגי הקנטונים ( סנט ) אשר חבריו במעמד שווה לחברי הכנסת.

כמו במדינות אלה, כל קנטון יהא מספר תושביו אשר יהא, יבחר 2 נציגים, דבר המבטיח ייצוג פרלמנטרי מינימלי של 2 חברי כנסת לכל אחד מהקנטונים. הכנסת ובית נציגי הקנטונים ( סנט ) יהוו רשות מחוקקת – כנסת רחבה, שתהווה את בית הנבחרים של מדינת ישראל בו יש ייצוג לכל אחד מאזורי הארץ ומגזרי האוכלוסיה.

ממשל פדרלי מושתת קנטונים לבניית חיים משותפים

ייקבע, מעבר של ישראל למבנה ממשל פדרלי המושתת על קנטונים, מתחייב ולו רק מהיותה מדינת הגירה וקהיליה רבת פנים וומגוון אזורים גיאוגרפיים ללא קשר לסוגיה המדינית. אחד מיתרונותיו שהוא מאפשר בחינת חלופה פדרלית, כזו או אחרת, שתחלץ את שני  העמים מהכשל העמוק בו הם שקועים.

ישראל כמדינה פדרלית המושתתת על קנטונים תוכל להציב על סדר היום הישראלי, הפלסטיני והבינלאומי, אתגר מדיני ערכי מוסרי לשני העמים, בניית חיים משותפים ברוח האימרה "חיה ותן לחיות" בסטנדרטים מערב אירופיים, בכפוף לחוקה פדרלית שתגובש בהידברות והסכמה ביניהם.

בהבט חברתי – כלכלי, קנטונים פלסטינים ביהודה ושומרון יהיו שווי מעמד סטטוטורי לקנטונים יהודים וערבים בישראל ותקציב המדינה הפדרלי הוא מקור מימון ראשי של כולם במידה שווה. כמו קנטונים יהודים וערבים בישראל, גם קנטונים פלסטינים ביהודה ושומרון מוקמים ופועלים בראש וראשונה ובעיקר כמנועי צמיחה והעצמה כלכליים, חברתיים ודמוקרטיים אזוריים ומגזריים.  

בראייה מקרו כלכלית פדרלית, הקנטונים, הישראלים והפלסטינים יעודדו תחרותיות ויצירתיות על משיכת השקעות ותושבים, על רמת חיים ואיכות חיים גבוהים יותר וישראל כמדינה פדרלית תבלוט עם משק שוויוני ותחרותי יותר.

כל אזור ומגזר אוכלוסיה יהפוך למנוע צמיחה כלכלי - חברתי ושותף להגדלת התוצר לנפש והתמ"ג, שעור השתתפות בכוח העבודה, שעורי זכאות לבגרות, מספר מיטות על כל 1,000 תושבים בבתי חולים, שעור האקדמאים ועוד.

הבטחת שוויון המיעוטים ומתן ביטוי לשאיפות לאומיות פלסטיניות

קנטונים יהודים, ערבים ופלסטינים יהוו תשתית רחבה לחיים משותפים ומוסדות דמוקרטיים מפותחים. שיטת בחירות יחסיות – קנטונליות לשני בתי נבחרים, כמקובל במדינות פדרליות, מבטיחים ייצוג אמת למיעוט הערבי והפלסטיני המהווה שליש מהאוכלוסיה בארץ ישראל בשלמותה, למעט רצועת עזה, ויהפוך שותף לרוב היהודי בעיצוב החברה והמדינה. אישים פלסטינים נבחרים יכהנו כשרים לצד שרים יהודים בממשלה פדרלית, שליש מחברי שני בתי הנבחרים יהיו ערבים, פלסטינים ונציגי מיעוטים אחרים. 

בהבט לאומי פלסטיני, לפי מתווה פדרלי מושתת קנטונים זה, השאיפות הלאומיות של העם הפלסטיני יבואו לביטוי ב 2 אופנים: הראשון, רצועת עזה בה אין כיום כל נוכחות ישראלית תוכר כמדינה לכל דבר ועניין ותייצג את העם הפלסטיני בכללותו באו"ם ומוסדותיו ובמדינות העולם, יהא הממשל שיעמוד בראשה אשר יהא.

השני, קנטונים פלסטינים ואף קנטונים ערבים ישראלים יוכלו לפתח קשרים כלכליים ומדיניים עם קהילות הפלסטינים בעזה, ירדן, סוריה ולבנון ולהיות חברים בליגה הערבית ומוסדות בינלאומיים מוסלמים אחרים, כפי שקנטונים יהודים יפתחו קשרים מיוחדים עם קהילות יהודיות וארגונים יהודיים עולמיים בתפוצות וקנטון הדרוזים יפתח קשרים עם קהילות הדרוזים בסוריה ולבנון.

כמו כן, לתושבים פלסטינים ביהודה ושומרון שלא ירצו לשאת תעודת אזרחות ישראלית יתאפשר מעמד של תושבות קנטונלית עם מלוא הזכויות, לבד מהצבעה לכנסת.

במאמר מוסגר, בראייה פדרלית רחבה זו, שליטה בטחונית וריבונות ישראלית על כל שטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן זה אנטרס ישראלי ובינלאומי כמו גם של הקנטונים הפלסטינים למניעת השתלטות ודומיננטיות של ארגונים אסלמיים קיצונים והפיכתם לגטאות ומובלעות עתירות עוני, פליטים ואלימות ולהבטחת צמיחה כלכלית - חברתית מואצת של תושביהם לרמת חיים וחיים דמוקרטיים ברמה וסטנדרטים מערב אירופיים. 

במילים אחרות, ישראל והפלסטינים צריכים להכריע בין אימוץ דגם לחלוקת הארץ נוסח קוריאה עם מעורבות בינלאומית או כינון מדינה פדרלית נוסח שווייץ או קנדה. 

לסיום וסכום, יתרונה של חלופה מדינית פדרלית זו שניתן להציגה גם כהסדר ביניים זמני. בכל רגע נתון הן הקנטונים הפלסטינים ביהודה ושומרון והן ישראל, יוכלו מכל סיבה שהיא לדון ולהחליט על היפרדות ומעבר להסדר ומבנה מדיני מוסכם שונה.    
מעבר של ישראל למבנה ממשל פדרלי מושתת קנטונים מתוך לימוג הדגם השוויצי מאפשר 

בחינת חלופה מדינית דמוקרטית שתחלץ את ישראל מהפלונטר הפלסטיני בו היא שקועה עמוק ללא סיכון הרוב היהודי וצביונה ומעמדה כמדינת העם היהודי.   

ייקבע, מתווה פדרלי ראשוני בכיוון זה כבר כאן. מדינת ישראל יחד עם חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן, ללא רצועת עזה, צועדים ומנותבים לצמיחתן והתגבשותן כמדינה וקהילייה פדרלית אחת.  

תשכחו מחזון ארץ ישראל השלמה עם זכות הצבעה ליהודים בלבד, תשכחו מחזון חלוקת הארץ ל 2 מדינות שבירתן ירושלים, תשכחו מתכניות הפרדה למיניהן.  נרצה או לא נרצה, נאהב או לא נאהב, ארץ ישראל בשלמותה נעה בבטחה בדרך מלאת מהמורות ומכשולים, המובילה לצמיחתה והתהוותה כארץ ישראל פדרלית - קנטונלית, תחת ריבונות מדינת ישראל וחוקיה עם כל מה שנגזר מכך.

בראייה של קביעה זו, ישראל  מתמקמת בהדרגה בנתיב המציב אותה כמועמדת וודאית להיות המדינה הפדרלית ה 28 בעולם, בליגה אחת עם מדינות מפותחות בהן, שווייץ, ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, קנדה, בלגיה ועוד, אלא אם כן, תקדים אותה קפריסין המצויה כבר בהליכים מתקדמים לכינונה כמדינה וקהיליה פדרלית. 

הערה: כותב רשימה זו משמש יו"ר משותף בתנועת הפדרציה 

No comments:

Post a Comment