תוכנית לפתרון מצוקת הדיור בישראל ביוזמת מועצת הקנטונים

              

תוכנית מועצת הקנטונים לפתרון מצוקת הדיור בישראל

תוכנית אב לאומית להתיישבות כפרית ירוקה וסולרית לפתרון

מצוקת הדיור וקידום מדינת ישראל עד נהר הירדן כמדינה ירוקה וסולרית

חזון התכנית: 

קידום בניית כמיליון בתי מגורים בבנייה ירוקה וסולרית 
               בדרום, צפון ומזרח ישראל

·        ליבת התוכנית: הגדרת מעמד ישובים בעדיפות לאומית להתיישבות כפרית ירוקה וסולרית   

מהלך להגדרה ומתן מעמד של ישובים בעדיפות לאומית להתיישבות כפרית ירוקה וסולרית בבנייה עצמית

ולמבנים לכל השימושים לישובים יהודים  וערבים קיימים וחדשים בדרום, צפון ומזרח ישראל.

פועל יוצא עיקרי ממהלך זה, משבצות הקרקע למגורים בבנייה ירוקה וסולרית עצמית ושימושים אחרים

בכל רשות מוניציפלית, יהודית או ערבית שתוגדר כרשות מוניציפלית במעמד של ישוב בעדיפות לאומית

להתיישבות כפרית בבנייה ירוקה וסולרית, יוקצו למתיישבים בדמי חכירה אפסיים, בפרק זמן קצר.   

הקצאת כל משבצת קרקע בהיקף כ 3,50 מ"ר לבנייה עצמית למגורים בדמי חכירה אפסיים לכל מתיישב

המבקש להתיישב באחד מהישובים שיוגדרו כישובים בעדיפות לאומית להתיישבות סולרית וירוקה  

תותנה בבנייה ירוקה וסולרית. אותם דברים נכונים ביחס לכל פרויקט בנייה לשימושים אחרים.

מרכיבי אסטרטגיית תכנית האב המוצעת לפתרון מצוקת הדיור ההולכת ומחריפה בישראל

נקודת מוצא אסטרטגית ראשונה בגיבוש תכנית אב לאומית זו לפתרון מצוקת הדיור ביוזמת מועצת הקנטונים,
הכרה והבנה שפתרון אמיתי ומקיף של מצוקת הדיור בישראל מחייבים ומותנים בהעברת מרכז הכובד בפיתוח,
איכלוס ויישוב שטחי מדינת ישראל מערי מישור החוף הצפופות במערב ישראל, לערים ועיירות בולטות ברמת חיים,
איכות חיים וסגנון בנייה כפרי בצפון, דרום ומזרח ישראל.

ייאמר בהדגשה, תנאי בסיסי והכרחי לפתרון מצוקת הדיור בישראל, חתירה מדינתית ואזורית נמרצת לפיתוח
ישובי וחבלי דרום, צפון ומזרח ישראל המבליטים כיום נתוני הגירה שליליים ונתונים חברתיים וכלכליים
נמוכים נוספים, כישובים איכותיים וחבלי ארץ תחרותיים וברי ביקוש שווים מול ערי ואזורי הביקוש
בגוש דן ומרכז הארץ.

מזה שנים, פועלת  ממשלת ישראל באופן נמרץ לציפוף ערי גוש דן ומרכז הארץ לצורך הגדלת הכנסותיה
משיווק קרקעות למרבים במחיר וממיסים נוספים בתחום הבנייה.  

העברת מרכז הכובד באכלוס ופיתוח מדינת ישראל ממערב ישראל לחבלי צפון, דרום ומזרח ישראל
הוא צורך לאומי אסטרטגי אקוטי לעתידה גם בראייה בטחונית, סביבתית, כלכלית וחברתית.

זו דרך נכונה  גם למזעור שעורי העוני במדינת ישראל וצמצום הפערים החברתיים בין מגזרי האוכלוסיה והאזורים השונים.   

נקודת מוצא אסטרטגית שנייה המנחה גיבוש קוי וסעיפי תכנית אב זו לדיור, הבנה שהצלחת ביצוע וקידום תכנית אב לאומית להעצמה ויישוב מאסיבי של ישובי דרום, צפון ומזרח ישראל ובראש פתרון מצוקת הדיור, מחייבים העברת האחריות ליישום מרכיבי תכנית אב לאומית בכיוונים אלה לדרג ממשל חדש – קנטונים, שיופקדו על ענפי הפיתוח החברתיים והכלכליים ברמה אזורית והם יפעלו בעצה אחת ובתיאום עם הרשויות המוניציפליות המאוגדות בכל קנטון.

ייאמר בהדגשה, ללא רפורמה מקיפה זו במבנה הממשל בישראל, מצוקת הדיור בישראל תלך ותחריף עוד ועוד ולכך תהיינה השלכות קשות.

נקודת מוצא אסטרטגית שלישית המנחה את גיבוש קוי תכנית אב זו לדיור ופרטיה, אין אפשרות וסיכוי לתת
מענה הולם ומקיף בראייה ארוכת טווח למצוקת הדיור במגזרים היהודים ובמגזרים הערבים בישראל ללא חיבור
חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן למדינת ישראל, תחת ריבונות ישראל וחוקיה. 

להלן פירוט רשימת ישובים המוצעים להיכלל בקטגוריה של ישובים במעמד עדיפות לאומית
להתיישבות ירוקה וסולרית בצפון, דרום ומזרח ישראל כמנוף מוביל לפתרון מצוקת הדיור בישראל

להלן רשימת רשויות מוניציפליות יהודיות וערביות מוצעות להגדרה כישובי עדיפות לאומית להתיישבות כפרית
בבנייה ירוקה וסולרית בדרום, צפון ומזרח ישראל.

דרום ישראל

עיריות ומועצות מקומיות: אילת, מצפה רמון, ירוחם, ערד, דימונה, אופקים, שדרות, נתיבות, ב"ש.   

מועצות אזוריות: מועצה אזורית חבל אילות, מועצה אזורית ערבה תיכונה,  מועצה אזורית רמת נגב,
מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית בני שמעון, מועצה אזורית שער הנגב, מועצה אזורית שדות נגב,
מועצה אזורית מרחבים. כמו כן, כל ישובי המגזר הבדווי, מוצע לבחון גם הכללת מיתר, עומר ולהבים.   

3  עיירות כפריות חדשות בהיקף 2,500 בתי מגורים ירוקים סולריים בדרום ישראל, כל אחת: 
עיירה כפרית סולרית ירוקה, מצדה, ליד אתר המצדה, עיירה כפרית ניצנה, עיירה כפרית ציחור.

מזרח ישראל

עיריות ומועצות מקומיות: קריית ארבע, מעלה אדומים, אפרת, בית"ר עילית, מעלה אפריים, אריאל,
בית אריה -עופרים, קדומים, קרני שומרון, עמנואל, אלעד, מודיעין עילית.  

מועצות אזוריות: הר חברון, בקעת הירדן, שומרון, בנימין, מגילות ים המלח.

עיירות כפריות סולריות חדשות: גבעות בגוש עציון, עיירה חרדית מעלה עמוס במזרח גוש עציון.  

צפון ישראל

עיריות ומועצות מקומיות: קצרין, קריית שמונה, מטולה, כרמיאל, צפת, ראש פינה, חצור הגלילית,
טבריה, מגדל, מעלות, שלומי, בית שאן, מנחמיה, יבנאל, כל יישובי המגזר הדרוזי.   

מועצות אזוריות: מועצה אזורית גולן, מועצה אזורית גליל עליון, מועצה אזורית מבוא חרמון,
מועצה אזורית גלבוע, מועצה אזורית גליל תחתון, מועצה אזורית עמק המעיינות, מועצה אזורית עמק הירדן,
מועצה אזורית מרום הגליל, מועצה אזורית משגב, מועצה אזורית מעלה יוסף.

עיירות כפריות ירוקות סולריות חדשות בהיקף 2,500 בתי מגורים ירוקים סולריים בצפון ישראל:
עיירה כפרית מול הכנרת, במורדות המערביים של רמת הגולן,  כוכב הירדן, 2 עיירות כפריות נוספות
על הרי הגלבוע ומשני צידי כוכב הירדן.

היקף תכנית אב לאומית זו להתיישבות בבנייה ירוקה וסולרית בדרום, צפון ומזרח ישראל עד הירדן

היקף תוכנית האב המוצעת לדיור בר השגה בבנייה ירוקה וסולרית זו:  כמיליון בתי מגורים בבנייה ירוקה
וסולרית, מהם, כ 800,000 בתי מגורים בבנייה ירוקה וסולרית בקנטונים היהודים וכ 200,000  בתי מגורים
ירוקים בקנטונים ערבים. 

להלן הפירוט: 

דרום ישראל: כ 400,000 בתי מגורים, מהם 40,000 בתי מגורים בקנטון הבדווים, 

צפון ישראל: כ 150,000 בתי מגורים, לא כולל היקף בנייה בקנטון ערביי הגליל, 

מזרח ישראל: כ 250,000 בתי מגורים, לא כולל היקף בנייה בקנטונים הערבים במזרח ישראל.       

להלן רשימת הקנטונים המוצעים באזורים ובישובים הכלולים בתכנית:

דרום ישראל: קנטון אילת והערבה, קנטון רמת נגב, קנטון, מזרח נגב ודרום ים המלח,
קנטון באר שבע וצפון הנגב, קנטון הבדווים.

מזרח ישראל: קנטון יהודה, קנטון ירושלים, קנטון שומרון, קנטון בקעת הירדן.

צפון ישראל: קנטון גליל עליון, רמת הגולן ומרחב כנרת, קנטון גליל מערבי ומרכזי, קנטון הדרוזים,
קנטון ערביי הגליל, קנטון ערביי עירון.

·        פתרון מצוקת הדיור במגזר הערבי במזרח ישראל ובצפון ישראל

מוצע להעניק מעמד של ישובים בעדיפות לאומית לבנייה ירוקה וסולרית לשורה של ערים ועיירות
במגזר הערבי שייקבעו בעצה אחת עם אישים במגזר הערבי ועל בסיס אפשרויות הבנייה והפיתוח 
בישובים אלה.

בכל אחד מהקנטונים יפעלו רשויות פיתוח וצמיחה כלכלית אזורית קנטונלית לפי הפירוט הבא:

·        רשות להתיישבות ובנייה ירוקה ואנרגיות מתחדשות,

·        רשות למדע, רפואה והשכלה גבוהה,

·        רשות לכלכלה ותעסוקה,

·        רשות לנוער, תרבות וספורט,

·        רשות לתקציבים, מנהל ותושבות קנטונלית

·        רשות לבטחון ושיטור קנטונלי.

האחריות על הקצאת קרקעות לאום ומשבצות קרקע למגורים ירוקים וסולריים ושימושים אחרים
בדמי חכירה אפסיים בישובים ובאזורים הכלולים בתכנית זו תועבר לקנטונים שייכונו במסגרת יישום התוכנית.    

בידי הקנטונים הכלולים בתכנית זו יופקדו יכולות ביצוע ותקציבים גם לפיתוח מוסדות קנטונליים לצורך
יצירת מאות אלפי מקומות עבודה חדשים בכל רמות המיומנות לקליטת המתיישבים החדשים בישובים
השונים בכל קנטון. מתחמי ומוקדי תעסוקה מוצעים במסגרת תוכנית זו באחריות הקנטונים, 
אוניברסיטאות מחקר קנטונליות ובשילוב עמן, פארקים לתעשיות מדע ומרכזים רפואיים אוניברסיטאיים,
פארקים לתעשייה מסורתית ובתי מיחזור, מתחמי תיירות ומלונאות, קניונים מסחריים, מרכזים לעידוד
עסקים קטנים ובינוניים, היכלי תרבות ואומנויות, אצטדיוני ספורט, תחנות לשיטור ובטחון קנטונלי ועוד.

הקנטונים יפעלו בכל אחד מתחומים אלה בעצה אחת ובשיתוף עם משרדי הממשלה בתחומים אלה
והרשויות המוניציפליות הכלולות בתחום שיפוט כל קנטון.  אישור כל תוכנית פיתוח קנטונלית בידי 
מועצת הקנטון.  

בהערת אגב, פירוט סך תקציב כל קנטון לקידום תכנית אב זו באוגדן תוכנית הקנטונים.

שדרוג ירוק וסולרי של שכונות ומבנים קיימים בערי שפלת החוף הקרובות לחופי הים התיכון 

תוכנית אב זו לפתרון מצוקת הדיור בישראל כוללת גם פרק לשדרוג ירוק וסולרי של שכונות מגורים שלמות,
בתי מגורים ומבנים לכל השימושים בכל הערים והישובים בביצוע הקנטונים במערב ישראל. מדובר בתכנית
מקיפה בראייה ארוכת טווח לשדרוג ירוק וסולרי של למעלה מ 2 מיליון בתי מגורים ומבנים לכל השימושים,
במערב ישראל.  

כללית, פרויקט הליבה בשדרוג ירוק וסולרי של ישובי מערב ישראל, התקנת מיליוני גגות סולריים,
מתקני מיחזור, תחנות טעינה לרכבים חשמליים ופריטים ירוקים נוספים בכל מבנה מגורים חדש וקיים
ובכל מבנה ומתחם לשימושים אחרים.  

לפרטים נוספים על תוכנית אב זו לבנייה ירוקה וסולרית  ניתן לפנות לאריה הס מרכז מועצת הקנטונים,
נייד -   3581798 – 052 ,

קוים לתוכנית אב לפיתוח משק אנרגטי מדינתי עצמאי עד נהר הירדן

סך היקף תצרוכת החשמל של מדינת ישראל עד נהר הירדן מוערכת ב 20,000 מגה וואט.
לפי תוכנית לאומית זו, מקור 8,000 מגה וואט חשמל מבארות הגז הפועלות במימי הים התיכון מול חיפה.   

מקור כ 4,000 מגה וואט חשמל מתחנות כוח הדרו אלקטריות משולבות בתעלות ימים או מובילי
מי ים מים תיכון לאזור שדה בוקר ואזורים נוספים ברמת נגב ובקעת הירדן.
בשילוב עם כל תחנה הדרו אלקטרית תיכרה ימה לתיירות וחקלאות ימית, כפרי נופש ומתקן התפלה. 

כמו כן, חוות חקלאיות לגידולי אצות לייצור חשמל.  בשלב ראשון מוצע לקדם פיתוח 2 ימות,
ימת נגב באזור שדה בוקר וימת בקעת הירדן באזור צומת הבקעה או אזור מתאים אחר בבקעת הירדן
שייקבע בשיתוף עם ראשי בקעת הירדן.

במאמר מוסגר, פרויקט ימות נגב ובקעת הירדן נועדו לא רק לייצור חשמל אלא לקדם את בקעת הירדן
ורמת נגב כחבלי ארץ כמנועי צמיחה שימשכו מאות אלפי מתיישבים ויקדמו חבלי ארץ אלה כאזורי חקלאות,
תיירות ונופש. זה מחייב שיפור והרחבת כביש 5 מראש העין ואריאל לצומת הבקעה. לטווח  ארוך,
בחינת סלילת גם מסילת רכבת בציר זה. במקביל, תידרש סלילת כביש מהיר גם לימת נגב.

מקור כ 4,000 מגה וואט חשמל נוספים מחוות סולריות וחוות רוח בגדלים שונים, בעיקר ברמת נגב,
ברמת הגולן, גליל עליון, הרי שומרון, הרי יהודה, הר חברון וגוש עציון ואזורים מומלצים נוספים
לייצור חשמל מאנרגיית השמש ואנרגיית הרוח. כמו כן, מתקנים לייצור חשמל מפסולת ואשפה
שיוקמו ויפעלו בכל פארק קנטונלי לבתי מיחזור בכל קנטון וקנטון.  

מקור ייצור 4,000 מגה וואט חשמל נוספים מגגות סולריים שיותקנו על גגות מאות אלפי
מבני מגורים ומבנים קיימים וחדשים לכל השימושים, קניונים, מבני תעשייה, תיירות, מסחר, ספורט,
תרבות, בתי ספר, בתי כנסת ועוד. פרויקט בינוי מוביל פיתוח מקור אנרגטי זה, קידום הקמת
כ 200 עיירות כפריות סולריות ירוקות בבנייה ירוקה וסולרית במגזר היהודי ובמגזר הערבי,
מהם, 50 עיירות  כפריות סולריות בצפון ישראל, 100 עיירות כפריות סולריות בדרום ישראל,
50 עיירות כפריות סולריות במזרח ישראל. כל עיירה כפרית סולרית תאכלס כ 2,500 בתי אב,
קרי, 2,500 בתי מגורים.

משבצות קרקע לכל עיירה כפרית סולרית, למתחמים של חוות סולריות, חוות רוח,
מבנים בולטים עם גגות סולריים ומתקנים אחרים לייצור חשמל ירוק יוקצו בדמי חכירה אפסיים בכל 
קנטון וקנטון.           

קידום ויישום מרכיבי תוכנית אב אנרגטית מדינתית זו עד נהר הירדן ייעשו בשותפות פעולה של
משרד האנרגיה והמים, חברת החשמל, חברת מקורות, חברות לבנייה ירוקה וסולרית והרשויות
הקנטונליות לאנרגיות מתחדשות ובנייה ירוקה בכל קנטון. קנטונים מובילים תוכנית פיתוח אנרגטית זו,
קנטוני הנגב והערבה, קנטון בקעת הירדן, קנטוני שומרון ויהודה, קנטוני הגליל וקנטונים יהודים
וערבים נוספים. לסיום, תוכנית פיתוח אנרגטית זו כוללת גם קידום הקמת פארק טכנולוגי,
לפיתוח, ייצור ושיווק  מיכשור וציוד למשק האנרגיות המתחדשות, חממה טכנולוגית,
מרכז מבקרים לאנרגיות מתחדשות ועוד.  

לפרטים נוספים על תוכנית פיתוח אנרגטית זו וקידומה ביוזמת מועצת הקנטונים,
ניתן לפנות לאריה הס, מרכז מועצת הקנטונים – נייד 3581798 - 052